משה מנדלסון, סבו של המלחין הגרמני הידוע, היה רחוק  מלהיות יפה תואר. הוא היה נמוך ובעל גיבנת גדולה. יום אחד ביקר אצל סוחר בהמבורג  שהייתה  לו  בת  נחמדה  בשם פרומטג'. משה התאהב בה, אבל פרומטג' נרתעה ממראהו. כאשר הגיעה השעה לעזוב אזר משה אומץ ועלה  לחדרה  כדי  לדבר איתה. היא הייתה יפיפייה, אבל גרמה לו צער  עמוק  משום  שסירבה אפילו להביט בו. לאחר  ניסיונות  אחדים  לנהל  שיחה  שאל  משה בביישנות, "האם את מאמינה שנישואים נקבעים בגן העדן?" "כן," ענתה, ועדיין הביטה אל הרצפה. "ואתה?" "אני מאמין בכך," השיב. "בלידתו של  כל  ילד  מודיע  אלוהים לאיזו נערה יינשא ברבות הימים. כאשר נולדתי אני, הראו לי  את כלתי העתידה. ואלוהים הוסיף, 'אבל אשתך תהיה בעלת גיבנת.' "ואז קראתי אל אלוהים, 'הו, אלוהים, אישה בעלת  גיבנת  תהיה טרגדיה. אנא, אלוהים, תן לי את הגיבנת והפוך אותה ליפיפייה.'" ואז הביטה פרומטג' אל תוך  עיניו  ונרעדה  לזכרו  של  מאורע בעברה. היא הושיטה את ידה למנדלסון, ולאחר זמן מה הפכה לאשתו המסורה.