מורתי הייכרה היום אמא בכתה. אמא שאלה אותי, ג'ודי, את יודעת באמת למה את אולכת לבית הספר. אמרתי שאני לא יודאת למה? היא אמרה שזה בגלל שאנחנו בונים לי אתיד. שאלתי מה זה אתיד, איך זה נרעה? אמא אמרה אני לא יודעת ג'ודי, אף אחד  לא  יכול באמת לראות את האתיד שלך, רק את. אל תדעגי בגלל שאת תראי  את תראי. זה מתי שהיא בכתה ועמרה, הו ג'ודי אני אוהבת אותך. אמא אמרה שכל אחד צריך לעבוד  קשה  בשביל  הילדים  שלו  כדי לעשות להם אתידים הכי נחמדים שאפשר. המורה האם אפשר להתחיל היום לבנות לי אתיד?  האם  את  יחולה לנסות חזק במיוכד לעשות את זה יפה, רק  בשביל  אמא  ובשבילי? אני אוהבת אותך המורה.      באהבה, ג'ודי