ילד קטן בכנסייה שלנו בהנטינגטון ביץ' בא אלי יום אחד  לאחר ששמע אותי מדבר על הבנק לילדים. הוא לחץ את ידי  ואמר,  "שמי טומי טיי, אני בן שש ורוצה ללוות כסף מהבנק שלכם לילדים." אמרתי, "טומי, זו אחת מן המטרות שלי,  להלוות  כסף  לילדים. ועד עכשיו, כל הילדים החזירו את הכסף. מה אתה רוצה לעשות?" הוא אמר, "מאז שהייתי בן ארבע יש לי חלום  כזה,  שאני  יכול להביא שלום לעולם. אני רוצה להפיץ מדבקה כזו לרכב  שבה  יהיה כתוב,  'שלום,  בבקשה!  עשו  זאת  למעננו,  הילדים',  ולחתום 'טומי'." "אני מבין זאת," אמרתי. הוא נזקק ל-454  דולרים  כדי  להכין 1000 מדבקות. הקרן למען הילדים על שם מארק ויקטור הנסן  שלחה המחאה לאותו אדם שהכין את המדבקות. אביו של טומי לחש באזני, "אם הוא לא ישלם  בחזרה  את  הכסף, האם תעקלו את האופניים שלו?" "לא, כל ילד נולד עם כנות ומוסר," אמרתי. "אני  מאמין  שהוא יחזיר את הכסף." אם יש לכם ילדים מעל לגיל  תשע,  הניחו  להם לעבוד למען משהו הוגן,  כן  ומוסרי,  כדי  שילמדו  מוקדם  את העקרונות הנכונים. נתנו לטומי העתקים מקלטות שלי והוא  האזין  להן  21  פעמים, ולמד את החומר. "תמיד התחילו למכור מלמעלה."  טומי  שכנע  את אביו להסיע אותו אל ביתו של רונלד רייגן. טומי  צלצל  בפעמון והשומר יצא. טומי הציג בפניו  הצעת  מכירות  על  המדבקה  שלו שארכה שתי דקות. השומר חיטט  בכיסו,  נתן  לטומי  דולר  וחצי ואמר, "הנה, תן לי מדבקה  כזו.  חכה  רגע  ואני  אקרא  לנשיא לשעבר." שאלתי את טומי, "מדוע ביקשת מהשומר לקנות?" הוא אמר, "אמרת בקלטות שלך שצריך לשאול את כולם אם הם רוצים לקנות." "נכון," אמרתי. "אני אשם." הוא שלח מדבקה למיכאיל גורבצ'וב וצירף חשבון בסך דולר וחצי. גורבצ'וב שלח לו דולר וחצי ותמונה שבה נאמר, "לך  עם  השלום, טומי", וחתם עליה, "מיכאיל גורבצ'וב, נשיא". מכיוון שאספתי חתימות,  אמרתי  לטומי,  "אתן  לך  חמש  מאות דולרים עבור חתימתו של גורבצ'וב."    "לא, תודה, מארק."     "יש לי חברות אחדות, טומי," אמרתי לו. "כאשר תגדל קצת, אשמח לעבוד איתך." "אתה מתבדח?" שאל. "כאשר אגדל, אקח אותך לעבוד אצלי." מהדורת יום ראשון של העיתון המקומי במחוז אורנג' הקדישה טור לסיפורו של טומי, לבנק הילדים  ולי.  מרטי  שואו,  העיתונאי, ראיין את טומי במשך שש שעות וכתב מאמר  נהדר.  מרטי  שאל  את טומי מה תהיה השפעת המדבקה על השלום העולמי. טומי אמר,  "אני לא חושב שעדיין אני מבוגר מספיק, אני  חושב  שרק  כשאהיה  בן שמונה או תשע אוכל לעצור את כל המלחמות בעולם." "מי הגיבורים שלך?" שאל מרטי. "אבי, ג'ורג' ברנס, וולי ג'וינר ומארק  ויקטור  הנסן,"  ענה הילד. לטומי יש טעם טוב בבחירת מודלים להתנהגות. שלושה  ימים  לאחר  מכן  טילפנו  אלי  מחברת  כרטיסי  הברכה הולמארק. הם ניהלו כנס בסם-פרנסיסקו ורצו שטומי יתארח בו. הם ראו שלטומי היו תשע מטרות:

1. לברר את המחיר.

 2. להדפיס את המדבקה.

3. לקבל הלוואה.

 4. למצוא דרך לספר לאנשים.

5. לקבל את כתובותיהם של המנהיגים.

 6. לכתוב מכתב לכל הנשיאים והמנהיגים בארצות  אחרות  ולשלוח להם מדבקה חינם.

7. לדבר עם כולם אודות השלום.

 8. להתקשר לעיתון ולדבר על העסק שלי.

 9. לדבר עם בית הספר.

הולמארק רצו שהחברה שלי, 'תראו מי  שמדבר',  תזמין  את  טומי להרצאה. ההרצאה לא יצאה אל הפועל מחמת קוצר בזמן, אבל  המו"מ בין הולמארק, ביני לבין טומי היה משעשע, מרומם רוח וחזק. ג'ואן  ריברס  התקשרה  לטומי  וביקשה  ממנו  לארח  בתוכנית הטלוויזיה שלה. מישהו שלח לה העתק של המאמר על טומי בעיתון. "טומי," אמרה ג'ואן. "זו  ג'ואן  ריברס  ואני  רוצה  שתופיע בתוכנית שלי, שבה צופים מיליוני בני אדם." "נהדר!" אמר טומי. הוא האזין שוב  ושוב  לקלטות  שלי  'כיצד למכור את עצמך', ולכן אמר לג'ואן, "אני  רק  בן  שמונה,  לכן אינני יכול לבוא לבדי. האם תוכלי לשלם גם עבור אמי, ג'ואן?" "כן!" השיבה ג'ואן. "דרך אגב, הרגע ראיתי את  'העשירים  והמפורסמים'  ואמרו  שם שכאשר באים לניו-יורק כדאי לגור בטראמפ פלזה. האם תוכלי לסדר את זה, ג'ואן?" "כן," היא ענתה. "בתוכנית הזו גם אמרו שבניו-יורק כדאי לבקר בבניין  האמפייר סטייט ובפסל החירות. תוכלי להשיג לנו כרטיסים, נכון?" "כן..." "יופי. האם סיפרתי  לך  שאמי  לא  נוהגת?  אז  נוכל  להשתמש בלימוזינה שלך?" "כמובן," אמרה ג'ואן. טומי הופיע בתוכנית הטלוויזיה של  ג'ואן  ריברס  והדהים  את ג'ואן, את אנשי הצוות ואת הקהל. הוא היה  כל  כך  נאה,  מתוק ומעניין. הוא סיפר סיפורים כל כך משכנעים, עד שהקהל שלף  כסף כדי לקנות את המדבקות במקום. בסוף התוכנית ג'ואן גנחה ושאלה, "טומי, האם אתה  באמת  חושב שהמדבקה שלך תביא שלום לעולם?" טומי, בהתלהבות ובחיוך, אמר, "אחרי שנתיים של  מכירה,  חומת ברלין נפלה. אני מתקדם היטב, לא?"

עד היום מכר טומי 2,500 מדבקות והחזיר את חובו  למארק  הנסן ולבנק הילדים.