המחויבות להמשיך קיימת בכולנו. החובה להיאבק היא  חובת  כולנו. אני נקראתי למלא חובה זו.           אברהם לינקולן

הדוגמא הטובה ביותר לעיקשות היא אברהם לינקולן. אם  רוצים  ללמוד על מישהו שלא נכנע, צריך להביט בו. הוא נולד לעוני ועמד בפני כישלונות רבים במשך  חייו.  הוא  הפסיד שמונה פעמים בבחירות, נכשל פעמיים בעסקים וסבל מהתמוטטות עצבים. הוא יכול היה לפרוש פעמים רבות, אבל לא ויתר. הנה שרטוט דרכו של לינקולן אל הבית הלבן:

1816 - משפחתו גורשה מביתה. היה עליו לעבוד כדי לתמוך בה.

 1818 - אמו נפטרה.

 1831 - נכשל בעסקים.

 1832 - רץ לרשות המחוקקת של המדינה והפסיד.

 1832 - איבד את עבודתו - ולא התקבל לביה"ס למשפטים.

 1833 - לווה כסף מחבר כדי להתחיל עסק ובסוף השנה  פשט  את  הרגל. הוא בילה את 17 השנים הבאות מחייו בתשלומי החובות.

 1834 - רץ שנית לרשות המחוקקת של המדינה וניצח.

 1835 - התארס, אך ארוסתו נפטרה.

 1836 - סבל מהתמוטטות עצבים ושכב במיטה חצי שנה.

 1838 - רצה להיות הדובר של הרשות המחוקקת והובס.

 1840 - ביקש להתקבל כבעל זכות הצבעה והובס.

 1843 - רץ לקונגרס והפסיד.

 1846 - רץ לקונגרס בשנית,  ניצח,  הגיע  לוושינגטון  ועשה  עבודה טובה.

 1848 - רץ שוב לקונגרס והפסיד.

 1849 - רצה להתקבל כפקיד מדיני בכיר במדינה שלו ונדחה.

 1854 - רץ לסנאט של ארה"ב והפסיד.

 1856 - הגיש מועמדות לסגן נשיא  במפלגה  שלו,  וקיבל  פחות  ממאה קולות.

 1858 - רץ שוב לסנאט, ושוב הפסיד.

 1860 - נבחר לנשיא ארה"ב.

השביל היה חלקלק וממעיד. רגלי החליקה תחתי, וכמעט  נפלתי,  אולם התאוששתי ואמרתי לעצמי, "רק מעדתי, לא נפלתי". אברהם לינקולן  לאחר שהפסיד בבחירות לסנאט.